כשצבע נעורים עדיין נח על עורך
כטל של שחרית,
ובעוד נפשך שוקקת,
והנך מתייזעת
מתוך כל נקבובית באש ולהט,
בואי נשגה עכשיו באבהבים
וכמו עופות טרף מאוהבים
נטרוף נא את הזמן בבת אחת,
לבל נימק בין ליסתותיו לאט.
בואי, נגול כל כוחנו, כל מתיקותינו,
כל מיצינו, כל ישותנו
לכדור אחד גדול,
ונבקיע את שער הברזל של החיים!!!
14/07/01 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.