137. דג מים המלח
דייג יצא לדוג עם חכה
לאן?, לים המלח!
האם טיפש? או לא ידע
שזה דייג על היבשה?
נסע, זרק חכה וחיכה
שעה ארוכה והנה נס:
הרים החכה והנה הפתעה:
"ידעתי שלבסוף יתפס דג".
הדג היה מת, ללא תקנה
"בטח כרגע נפח הנשמה".
לקח את הדג ושב לביתו
שם בציפיה חיכתה לו אשתו
"טיפשון, הרי הוא מת
מה תעשה בו כעת?"
לקח הדייג מהלחם פרוסה
חתך את הדג חתיכה חתיכה
והציע לאשתו להשתתף בארוחה.
"לחם עם דג מת לסעודה
טיפש שכמוך עוד אין
מחר על כאב בטן תתלונן"
ישב לו הדייג ואכל בנחת
ובמהרה התרוקנה הצלחת
לא נשארה אפילו חתיכה
התלקק לו הדייג בהנאה.
"תגידי, מי כאן הטיפש, אני?
את הפסדת טעם מלכים
הדג מלוח היה כל כך טעים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.