של ילדה המומה, חסרת חששות.
כבדים היו צעדיה במסדרון הארון
והיא המשיכה ללכת עד שהגיעה לתוך
המקום בו הכל התחיל.
וכולם בה בהו, כיצור ערפילי
ועיניה אפלות כחושך לילי
מתיישבת ברוגע, או סתם אדישות
בפינה בודדה המשדרת קרירות
לנפש המצולקת מכבר
סימנים לא ברורים, מחברה מעורערת
לה גרמו רתיעה ותמיד הייתה נזהרת
ליצור משהו חדש להנהיג משהו שונה
היא תקרא לעזרה ולא יהיה מענה
כי דהויה היא בין הקהל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|