יום א' שעה 1400 אחרי בית הספר:
"אמא, את מרשה לי היום ללכת לסרט ?"
"לא" חמוד, היום יש לך הרבה שיעורי בית".
"אמא" (עם פרצוף חמוץ ותוקפני) אני אוהב הכי הרבה את אבא".
"נו טוב מתוק, אסכים אם תגמור מהר את כל השיעורים".

יום א' שעה 1600 אחרי שעשה את כל שיעורי הבית:
"אבא",אמא מרשה שאלך לסרט, אתה מסכים לתת לי היום 30 שקל ?"
"לא חמודי, השבוע כבר קיבלת את כל דמי הכיס שלך".
"אבא, אתה רע, אני אוהב הכי הרבה את אמא".
"נו טוב, תקבל הפעם, אבל זו פעם אחרונה השבוע."

יום א' שעה 1800 אחרי שקיבל את הכסף מאבא:
"אמא, את מרשה שהלילה אלך לישון ב-2400 ?"
"לא אהוב, זה מאוחר ומחר לימודים,תלך להצגה ראשונה."
"אבל אמא, כל החברים שלי ילכו להצגה שניה,אז אשאל את אבא?"
"אין צורך,אבא עסוק ואל תפריע לו כעת וגם הוא לא ירשה לך."
"אם ככה, אז תדעו שמחר אני לא הולך לבית הספר."

יום א' שעה 1805, 5 דקות אחרי זה:
"אבא, אני יכול ללכת להצגה שניה וללכת לישון ב-2430 ?"
"לא פרח שלי, לא תוכל לקום בזמן לבית הספר."
"אבא,אז תן לי עד 2400 טוב? אני מבטיח לקום בבוקר בזמן."
"אתה מבטיח וגם תקיים?"
"אבא, אני אקיים ואוהב אותך הכי הרבה."

וכך מתנהלות להן המניפולציות של הילדים
ולצערנו ברוב המקרים נכנע אחד מההורים
מה לעשות שכולנו את ילדינו אוהבים ?
מצד שני, אולי זה יזיק לילד בהמשך החיים
שמזה מבין שעל ידי מניפולציות את הכל משיגים ?
מה לעשות ואיך להתגונן נגד כאלה תרגילים ?
הפתרון, על ההורים להחליט להיות מאוחדים
ושניהם לתת לילד תשובה אחידה בכל המקרים.