מהרגע שנכנסתי לפאב הבחנתי בה, היא ישבה על הבר עם חולצה לבנה,
מכופתרת וצמודה, ג'ינס כחול צמוד עם קרע בצד שמאל, ונעלי בית
של חורף - קיפי.
הייתי עם ג'וני ואברם והם רצו לשבת למעלה, ואני לא רציתי - כי
היא ישבה על הבר ורציתי להמשיך להביט בה. "בוא למעלה, נו..."
אברם אמר. "עזוב אותך", עניתי לו. "עוד פעם אתה עם הפחד גבהים
שלך..." הוא הזכיר. לא הגבתי לו. רציתי להישאר אחוז בקרקע
ולהביט בה. המקום היה דליל מאנשים, כמו שאני אוהב. התיישבתי גם
על הבר, 3 כיסאות לידה, הייתי מימינה. השילוב הזה של המספר הלא
זוגי - 3, עם זה שהייתי לידה, מימינה, עשה לי טוב.

היא דיברה על כמה שנמאס לה מהצבא ושהיא רוצה להשתחרר...
וגם על זה שהיא ממש, אבל ממש, ממש, ממש, רעבה ובא לה חומוס...
ושהיא די חרמנית... אבל נמאס לה מגברים חרמנים שרק רוצים
זיון...
היא אמרה שבעצם יותר בא לה על הקובה של אמא...

ואז היא שאלה את חברה שלה אם יש לה סיגריה. ולי היה. לחברה שלה
לא היה. לי היה. היא שאלה בחורה שישבה לידה מצד שמאל - לא היה
לה. לי היה. היא שאלה את הבחור שישב לידה מימין - לא היה לו.
לי היה. ואז היא הסתכלה עליי עמוק בעיניים למשך 13 שניות, וזה
באמת המון זמן, ושאלה אותי אם יש לי סיגריה. נתתי לה את
הסיגריה הכי יפה שהייתה לי בקופסה, עם הקדשה - "לבחורה הכי יפה
בבר", עם המס' טלפון שלי מצורף, זה היה ממש קשה לרשום את זה על
גבי הסיגריה. איזה מזל שהיה לי עט דק.

מסתבר שהיא אהבה את הרעיון והתקשרה אליי 4 ימים למחרת.
ג'וני ענה לה, "הלו...", "שלום", היא אמרה, "אני מדברת עם
הבחור שנתן לי סיגריה?", "לא, שנייה, אני אביא לך אותו...",
כעבור 3 שניות, "הלו..." אמרתי, "הבחור שהביא לי סיגריה?" היא
שאלה, "כן!" אמרתי בשמחה, ואז היא אמרה -

"יא חתיכת חרמן סוטה, בן זונה, זבל, הלוואי ייפול עליך עמוד
חשמל יא כלב!!!"
"וואלה?" עניתי, "זאת הקללה הכי מקורית שאי-פעם מישהו אמר
לי..." הוספתי, "יא בן זונה..." היא הוסיפה וניתקה.