היית שומע את פסיעות רגליי,
מאחורייך
ואילו אתה כמעט במתכוון
נעצרת
כשהגענו ישבנו על המדרכה
"קר לי"
היית אוסף אותי אלייך
שתקנו מעט.
סיפרת בדיחה.
לחיי האדימו ומגרוני פרץ קול
(דמיינו אותו לצחוק)
עיניי החלו דומעות.
היית מאושר.
תמיד אהבת שבכיתי מצחוק,
בכל פעם היית מסתכל עלייך, דרכי
דמעותי שסרבו לנשור,
התקבצו להן בתוך העין וסיפקו לך מראה מושלם,
שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.