את יפה לי נורא,
ולא מובן לי,
ולא נתפס,
כי אינני חושק בך.
את חכמה לי נורא,
וחכמתך,
ושנינותך,
הם אלו המעיקים עלי,
עת את מפרשת את חלומותי.
את יודעת להקשיב,
את יודעת לעודד,
וכשצריך,
לשתוק את יודעת.
לחוש,
לחוש בכאב,
ולהזדהות.
את טובה לי נורא,
לידך אני מרגיש אחר.
ולמרות שאת,
יפה,
חכמה,
מקשיבה,
מעודדת,
שותקת,
וחשה,
איך זה,שאחרי כל שיחה עמך,
איך זה,
שאני מרגיש כמו מלך -
ערום,
שפוחד מכל ילד קטן ברחוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.