הגשם יורד לו,
טיפה אחר טיפה,
דופק על החלון,
נוחת על האדמה.
שוטף את הפחד,
שוטף את האכזבה,
שוטף את הכאב,
ומשאיר ריח של תקוה.
בחוץ שלוליות,
אין נפש חיה.
כולם מסתתרים להם
בתוך המיטה החמה.
ורק אני מתבוננת בגשם,
מהופנטת מכל טיפה,
מסתכלת בעננים הקודרים,
מצמידה את ידיי לשמשה.
אני החוצה יוצאת,
נעמדת באמצע הגינה,
פורשת ידיי לצדדים,
מרגישה כל טיפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.