[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורב אור
/
נעלם במשוואה ההיא

(בתודה לג'יי)

שלום חבר

מכתב זה, בכתב יד, היית מאמין? הושלך על מחצלת דירתך
לאחר שכל פניותיי הטלפוניות למען המוכר כמקום עבודתך
נדחו בתוקף ובשלילה. האם החלפת ג'וב ביומיים האחרונים
או שאתה פשוט מתחלה? ומה הקשר בין כל האפשרויות עם
העובדה שהתא הקולי חסום כמו מוסד סגור, והפקס מסרב
לקבל הודעות אישיות. ניסיתי, כמובן שניסיתי את האיי סי
והאי מייל. דממת בית קברות. אבל לאור דחיפות העניין
מוכן גם להשתמש בעט ולשרבב איזה מכתב שעלול לשמש
כעדות מפלילה נגדי.  חייב אדם לקחת גורלו בידו ולחייך אל
החיים גם שתלאות הקיום האנושי מצלילות על האופק הפרטי
ואפרט בקיצור:
מדובר בשרלילה יד-ראשונה במצב מוקפד ומטופח. לא אותה
קולבית ערמונית שאתה נוהג לנהוג לאחרונה בסמטאות  העיר
עם גוף של נערת שער ושכל של ברווז. פה יש לנו עסק עם
מצוינות אישית ברמה עילאית באריזה מרשימה עד פחד זקפה.
ממקורות מוסמכים נודע כי הנ"לית מתייצבת כל לילה על הבאר
במקום של אורי. מסיימת משמרת הייטקית סביב 11 ואם תיתן
לה איזה חצי שעה של חסד למקלחת ותנועה אל היעד סביר
להניח שעד חצות אתה רואה אותה מולך מעשנת פאל-מאל
כחול ושותה יין אדום. חפש שחורת שיער קצר 170 חזה קטן.
לא תוכל לפקשש עיניים ירוקות בוהקות מעל אף ישר ניתוח
ושפתיים של מוצצת בכירה. עברי, דבר צרפתית! זה המפתח
למפתח לבה  ורגליה. זו בעצם הסיבה שפניתי דווקא אליך
מכולם, יא נעלם אחד. היא אפילו מקבלת את ה"לה מונד" כל
יום כחלק מתנאי העבודה, אז אתה מבין על מה אני שח לך.
תתלבש קצת, שלא תעשה בושות, ותתגלח בבקשה. אתה
רשאי להשתמש בשמי לשם הצגה ראשונה אבל אל תגזים
כי אני לא כוס המרלו שלה. אולי אעבור שם עם ת. יותר
מאוחר. לא מבטיח דבר. תהיה טוב. תהיה אתה. תהיה רע.

שלך בשם כל הקדושים והקדשות א.א.

נ.ב. המוסד הנ"ל יכחיש כל קשר אתך במקרה ויתמזל מזלך
עם סילבי, זה שמה, או לחילופין אם תדביק אותה במחלת
מין נדירה.


אתה משתגע מזעם על החוצפה של האורב לחיי החברה והלילה שלך. כבר
מתחיל לצחצח שפתיים בצרפתית עם מבטא פארזיאן, אוכל קממבר ושותה
סודה אוויאן. בוהה בטלוויזיה ומעביר לפראנס סאנק עם הכתוביות
שרצות למטה.  ככה, בשביל התרגולת. יוצא מהסלון חוטף דוש ארוך,
שם את הראש שעה מתחת לזרם, נותן למוח להצטנן ממחשבות על זרה
ושוקל אולי בכלל להתקשר אליו בחזרה ולזרוק אותו יחד עם כל
הבחישות שלו לכל הרוחות והשדים שמייללים דם בחוץ. אבל אתה נרגע
מצד אחד ודרוך מאותו צד עם הרעיון של שחורת שיער קצוץ ועיניים
ירוקת בוהקת ומקרצף לך את העור בסיוע ספוג אצות-ים שקיבלת מתנה
מיוון, וכל הזמן ער לזחילה המתמשכת של מחוגי השעון וכבר עשר
וחצי ואפילו לא התגלחת מכל המקלחת הזאת, ומביט על עצמך במראה
וקורץ אל דמותך הנשקפת ועדיין לא יכול להחליט איזה פרופיל עדיף
להציג - שמאל או ימין. מסתובב בדירה עם כוס וויסקי קנדיאן
ממחוז קוויבק במקום משחת שיניים ועם שתי קוביות קרח, מסדר כאוס
שגרתי ושם על הספה ספר של סארטר וחוזר ומחליף עם סימון
דה-בובאר בשביל הדגשת המוטיב הפמיניסטי של אישיותך הכובשת,
ועולה על ג'ינס ממותג וגם חולצה מאותו היצרן עם צווארון וי,
והמוקסינים ההם של טימברלנד בלי גרביים, ומחליט שלא יזיקו לך
כמה דרינקים לבד לפני כניסת הכוכבת למרכז הבמה.

אתה מגיע כעבור עשרים דקות רק בגלל שבדרך היה פקק אחד גדול
באזור היכל התרבות עקב פיזור קהל שוחרי התזמורת הפילהרמונית
בניצוחו של זובין ההוא. ליד הבאר צפוף מאוד אבל ממש לא איכפת
לך לעמוד ולרוקן גולדסטאר מחבית ולהשקיף על הסצינה מסביב ומזהה
כמה פרצופים ומחליף הנהוני ברכה ואפילו ניגש לאחת ונושק על
לחיה ומריח ממנה "פאלומה פיקאסו" שזה בסדר גמור מבחינתך ומציץ
בשעון הפושטי שלך ורואה כי כבר כמעט רבע לחצות כשהיא נכנסת.

כשהיא נכנסת יש פתאום איזה שקט ופתאום שומעים את המוסיקה מבעד
לעשן הסיגריות  והקרח הנמס בכוסות. וכולם מביטים בה שהיא חותרת
ברגליים ארוכות עטופות בשמלה שחורה קטנה עם תחת של כושית ובלי
חזיה שרואים לה את הפטמות וגולגולת מושלמת מעוטרת בקוצים באורך
אולי סנטימטר. ופתאום יש עבורה מקום וכשהיא מתיישבת על הבאר
אתה מהרהר אולי זאת האחת שתגרום לך לשוב ולעשות כושר ברצינות
ולאכול ארוחות בוקר ולהשכיח ממך קצת את הכאב הזה שיושב מתחת
לצלעות ולא מרפה חודשים גם שאתה משתגלץ קולביות עם סיליקון
ובלי.

וכשהיא  מדליקה סיגריה מחפיסה כחולה גם מלכסנת מבט אל הסביבה
אבל לא מתעכבת על אף אחד במיוחד רק סוקרת השטח לבחינת המצאי
באופן כללי. ומחכה שתזמין לה יין אדום ורואה איך דנה עם הבארמן
ארוכות, כנראה מחליפים שם רשמים על שנים מועדפות, ואיך היא
לוקחת הכוס בשלוש אצבעות ולוגמת קלות ואחר כך עמוק. וגם אתה
מרוקן את הכוס ומזמין עוד אחת ומצית ווינסטון לייט ושואף עטרן
לריאות ומציץ כל הזמן לכיוונה. והיא תופסת אותך בדיוק שמלקק את
קצף הבירה מעל שפתך העליונה ומביאה איזה ספק חיוך לעברך שמגלה
את פניה ומדגיש עצמות לחיים וירוק מבהיק שטרם פגשת בחייך עם
זיקים של טורקיז.

פאק! ניגש אליה אחד שמזוהה ממקומות כאלה ואחרים וידוע כבעל
מוניטין של דייג  בכיר במים רדודים. פאק! פאק! פאק! הוא רוכן
מעליה ושם יד על מרפקה וצוחק עם הבייבי פייס שלו וחושף שיניים,
והיא מגיבה לו פאקינג מתנייק זבלוני. צפירת הרגעה, אפשר לנשום
שוב כי הם כנראה מכרים ואין שם קרבה אמיתית והוא מסתלק מהשטח
אחרי איזה דקותיים ורבע והיא ממשיכה ללגום ומדליקה סיגריות
בשרשרת, וקמה והולכת לעבר השירותים ועוברת מולך ותוקעת לך שני
לייזרים ירקרקים בפנים, לא בהתרסה אבל גם לא בהזמנה, פשוט
מביטה ישר לעיניים.

חוזרת ונותנת לך תצוגה נוספת של שירת עכוז בתנועה וממתין קצת
ובהצטלבות המבט הבאה ניגש אליה ואומר: "לא נתקלים כאן בהרבה
טיפוסים חובבי טאנין ועפיצות יינית, בדרך כלל הולכים פה על
בירה ואלכוהול כבד". "זה בגלל שדי חשוך כאן" היא עונה "קשה
ליהנות מהצבע בלי תאורה מתאימה". "אז איך את?" אתה מתחיל לשאול
כשהיא ממשיכה "לכן אני מעשנת כדי שיהיה תירוץ להדליק את המצית
ולראות מה שותים בכוס". אתה מחייך, היא מפנה עצמה אליך, ברכה
נוגעת ברגלך ומשאירה אותה בדיוק שם ואתם מרגישים נינוחות רבה
ומפתחים שיחה על תרבות שתייה ואיך קשה לקיים כזאת בכלל בארץ
חמה אבל זה לא נכון בכלל כי הנה האוסטרלים שיכורים כל הזמן, גם
על הבוקר, אבל נכון שבארצות קרות כמו בסקנדינביות יש להם קצת
דם בוודקה.

כשאתם יוצאים החוצה לאוויר הלח היא נשענת לרגע עליך מורידה נעל
לוחצת וכשמתיישרת מסתכלת שוב באותו מבט חודרני בין ריסיך ובלי
אזהרה מוקדמת לוקחת את שתי כפות ידיך ומניחה אותן על פניה
ומחזיקה אותן שם בלי לזוז וממשיכה ללייזר את הירוקים-טורקיז
לתוך האישונים ואומרת לך בשקט "זה פה נכון?" ונוגעת בצלעות שלך
מלמטה למעלה וביניהן, מלטפת את מכסה הבור הפעור  ומתחילה לשיר:


"Nothing will be the same again                
                Never be the same"

כשמגיעים אליה לדירה היא מגלגלת לכם ריכוז קטלני של חומר
ריחני עם הטבק, פותחת עבורך בקבוק "קורונה" ומסתלקת לחדר אחר.
שבה כעבור רגע בבגד ריקוד שחור מבריק מדליקה את הג'וינט לוקחת
כמה שאיפות ומעבירה אליך, שמה דיסק במערכת מעמעמת אורות פותחת
פול ווליום סוגרת את  החלונות

Nothin'll be d'same again, Never be d'saaamm

דופקים הבאסים בבטן עם הזמרת הגונחת צועקת מראפרפת ונוהמת.
והיא מתחילה לנוע מולך, שרה את המילים בלי קול, מתפתלת על
הרצפה בתנועות מסוגננות, רוקדת כמכושפת אבל שומרת על קשר אוזן
וגוף עם הקצב. מתמתחת באוויר, מרחפת, נוגעת בגלקסיות שאתה
לעולם לא תדע, מתמזגת עם המוסיקה עם עצמה, עם היופי העצוב
הכאוב של ההכרה בזמניות וניצול ההזדמנות לחיות את עכשיו כאן עד
כלות. היא בולעת את צלילי הפאנקי-ראפ מעבדת אותם לתנועה. אתה
נסער פעור עיניים והכרה, המקצב מהדהד בראשך, היא נכנסת לך מתחת
לעור.

אתם במיטה. בוקר. לא זוכר איך הגעת לשם. זוכר אותה רוקדת, אותך
מנפסס. אתה רק בתחתונים, היא הפשיטה אותך. היא רק בטי-שירט
לבנה גבה אליך ישבן לבן של כושית מוצק בולט, מתהפכת אליך שמה
יד על חזה שואלת אם עוד כואב כמו אתמול, אם ריק כמו לפני חודש.
מעביר כף על קוצי ראשה מאחור מרגיש שלם הרבה יותר, ער, זקור
כשהיא מכניסה אותך אליה בתנועה חלקה אחת . איזו מתיקות בשם כל
הקדושים, איזה נועם. כמה טוב שמצאתם לכם בית לגור אחת אצל
השני.

ערבוקר. לילה. בוקר. שבוע. חודשיים.



תודה חבר

לא תאמין אבל כתבתי בעט וניר כדי לשים אישית על המחצלת
לא חיפשתי אותך במען המוכר כמקום עבודתך, כפי שנמנעתי
מיצירת קשר טלפוני, פקסי, וירטואלי, וכמובן פרונטלי. הכנסתי
את עצמי  לאשפוז ממושך ותיקוני מרכב הנשמה במחיצת
התרופה שרשמת לי אז. נעלמתי מבחירה בה ומבחירתי שלי
בחיים. ושוב תודה לך. אכן נפגשנו באותו לילה במקום של
אורי, שמך לא עלה כלל על הבאר למרבה המזל ומוטב שכך.
הפסיקו הכאבים מתחת לצלעות ואני עושה כושר כל יום
כשהיא מכינה ארוחת בוקר. אנחנו צוחקים הרבה ושותים
מעט ומעשנים קצת לפני השינה. מדברים רק בעברית למעט
במיטה. שוקלים אולי לצאת בהנפקה של המשך הגנים אבל
בינתיים מסתפקים באימונים על טיוטות. כנראה שזה אושר.
מצורפות תמונות. נא להשמיד לאחר השימוש יחד עם מסמך
זה. נתראה כשנתראה.

שלך בשם כל הקדושות  נ.

נ.ב. הח"מ מכחיש כל קשר אתך  בעבר כלשהו  ואם אשמע
התייחסות מכיוונך בעניין שנינו, צפה לביקור תליין קווקאזי





 
.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הבמה החדשה זו
הבמה של הפריקים
השמאלנים יפיי
הנפש!!
עוכרי ישראל
שכמותכם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/8/01 21:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורב אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה