עמד, הביט הילד,
במים אשר בם חבצלת.
פיתתה אותו החבצלת,
והוא נפל בפח, החל ולרטוט כחולה.

עמד ורעד,
השקיף ובהה
קדימה וחזור
מול האגם התמהמה.

החל לרטוט, ידע שלא מקור
ורצה לנתק את מבטו,
אך לא יכל, בלי שום סיבה מיוחדת
לנטוש את המראה שעיניו ראו אותו.

עד היום הוא שם
בוהה, מתנדנד ניכחו.
כעת הוא נידף אט-אט
אפילו החבצלת שכחה אותו.





צריך לקרוא בין השורות כדי להבין - היופי מהפנט, אך הוא רע
בוגדני.

עבר שפצור בתאריך 26.5.05