עצים מנחושת
את כמו עיטוש שעוד על קצה האף
ואין שום טישו בהישג יד
רוצה לספק לך
מבחר של חמניות (מוטיב חוזר, מסתבר שאני אמן קונספט)
לשבת עמך על ספסל
ולספור
חריצים במדרכה
לבנון צהובה
את הגבינה של הלחם
הסירופ הזה שמוסיפים למלבי
ולבי
לא, לבי זה בנאלי
ולא כותבים את זה עם יוד אחרי הלמד, לכל הרוחות!
מה זה ליבי? מי זאת ליבי?!
אני פורש מבמה חדשה!
כולכם נבלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|