והנה זה יוצא,
השיר משלח בי חרב ללב - ונהרות של דם זכרונות קרבות וכאב.
ומתוך בשרי נשפכים אליה הנהרות ממלאים את המחברת בדמעות, טיפות
של אהבה וזכרונות.
וכל טיפה היא מילה ועמוד וספר שירה, שמסמנים ויזכירו לעד את
הדבר הנורא בפצעים סימנים כאבים וצלקות - שלא אשכח איך זה
לחיות.
אז עם מחברת ביד אני צועד לעוד קרב - קרב של עצמאות, של שחרור
של שפיות ומי פה יגיד לי שיש אלוהים, אפילו בשיר אין, ואין מה
לעשות, ככה הם אומרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.