כל יום מחדש
ללבוש את המסכה
ללכת עם החיוך מרוח
כאילו כלום לא קרה
זה לא באמת משנה
מה ההרגשה בפנים
העיקר זה החיוך התמידי
גם כשרע.
כי אסור לאכזב,
איך הבן אדם הכי מאושר בעולם
יכול להרגיש רע?
איזו סיבה יש לו?
אין שום סיבה בעולם
שתוריד את החיוך
כי זה הנצחון
זו הרגשת הסיפוק,
העולם מסופק כשאני מחייכת, לא?
הרי אסור לי לא לחייך.
כי אז,
כולם לא יחייכו
אני לא אסחוב זאת עליי שהעולם עצוב.
זה יותר מידי גדול בשבילי
אז אולי בעצם גם אני לא הבן אדם הכי מאושר,
וגם לי מותר להיות עצובה לפעמים!
21.12.2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.