נ. לוין / פיה |
שמלה של אש ושל קרח.
רחרוח עדין קולט אותו,
ניחוח של מור ונקטר.
גוף של זריחה ושקיעה,
העינים זוהרות ברוב הוד.
שיערה נוצץ כאשר מחייכת,
חיוך של דינדוני חמה.
רואה אותך בנפשי,
בצבעים לא נודעים.
משוחחת עמך
בשפה לא-שפה.
מחפשת אחריך, מחכה.
לו היית כבר כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|