צינה מתפשטת במעלה גופי,
מטפסת במדרגות איברי,
מחליקה במורד עמוד השידרה שלי,
צינה.
היא מלטפת לי את השיער,
לא הייתי מנחשת שהיא נקבה,
לולא הייתה לוחשת לי את סוד חייה.
לא הייתי חשה בה בכלל,
לולא הייתה בונה שביל מעל אפי.
צינה.
חיוכים של כפור והיא מלכת החורף,
חייה בין תריסים מוגפים ומחסומים,
חוצצת בינינו,
צינה.
בית חדש, פסיעות כמו תיפופים קלים,
הפתעות שממתינות בשביל הכניסה,
מעין מלכודות חום מתעתעות,
מעבר למפתן הדלת היא שוכנת
הצינה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.