תחושה של עצב היא תחושה משונה
לא תמיד היא נובעת ממצב בעל משמעות או כוונה...
לפעמים זה נובע ממחשבות עגומות, לפעמים מעניינים שבלב
זה לא משנה מאיפה התחושה מגיעה, תמיד מבפנים זה כואב.
לפעמים זה פשוט מצב רוח הפכפך, כשמשהו שבו השקעת, פתאום ממך
נלקח...
לפעמים זו תחושה של אהבה שהוחמצה, או סתם משהו שנובע מליבי
הרך...
לפעמים זו אני, לפעמים זה אתה, לפעמים זו הרוח, לפעמים מכה
שמהשמים הונחתה...
אין לי איך לשלוט ברגש, אין לאן לברוח... ומה שבטוח, גם אם
רציתי - אין לי את הכוח...
אפשר לנסות להילחם בעצב בהרבה דרכים...
יש כאלה שמתנחמים במתוקים, יש כאלה שבשינה עמוקה, כאלה
שמעבירים את זה בדיבורים ללא הפסקה ויש כאלה כמוני שמתנחמים
בבכי ובשתיקה...
לא הרבה יודעים שאני אדם עצוב מבפנים, לא הרבה יאמינו כי אני
תמיד עם חיוך על הפנים
אני מנסה לתת תקווה לכל הסובבים, למלא באור ואהבה את כל אלו
שלי מקשיבים...
אבל עמוק עמוק בפנים הלב שלי רגיש - וכל כאב שיש בעולם אותי
מתיש,
אני מזדהה עם הכאב של אחרים, וזה מה שעושה לי את החיים ממש
מרים...