"מגניב!! מתי הולכים?" הוא שאל
"מחר ב8 בערב" עניתי
וחייכנו לאישור והתחפפנו כל אחד לדרכו.
כרגיל הייתי שקוע במחשבות עליה, זאת שעזבה אותי, וניסיתי כמה
שפחות לחשוב עליה,זרקתי את הסיגריה שכבר במילא היתה גמורה,
נכנסתי למכונית, דלת, סוויץ, אורות, הילוך והגה, בהיתי בכביש
שאני דורס, איך שהפסים הלבנים נעלמים מתחתי, הדלקתי את הרדיו
על איזה תחנה לא מוכרת, ישר לתחילת שיר אהבה מוכר של אלויס, שר
לי עם הרדיו, בשעה 3 וחצי לפנות בוקר, דוהר על כביש ריק, פתחתי
חלון והדלקתי סיגריה כשבדיוק עקפה אותי בדהרה מטורפת איזה
מכונית, קיבינימט אני צועק בתוך הלב, איזה מהירות, אני בחיים
לא מוותר למניאק!
דחסתי את דוושת הגז אל ריצפת המכונית, מרגיש את האנדרנלין
משתחרר לתוך הדם, ותחושה של פחד, הנאה, וטירוף זמני רצה לי בכל
הגוף, לאט לאט אני מתחיל להדביק את הקצב של המניאק, ומרחוק
רואה את הרמזור מתחלף לאדום, אם המניאק עבר גם אני עובר.. אין
סיכוי שאני יספיק לעצור במהירות כזאת, מחט המהירות כבר נגעה
במאה השישים כשהיא ממשיכה לטפס, מזל ששכרת מכונית ספורט, ולא
היא כבר היתה מזמן מתפוצצת לי. שומע מבעד לשיר מוזר את המנוע
קורא לי להמשיך ומגביר את הרדיו והמהירות עוד קצת, קצת הרבה,
שכל המדבר הזה ישמע!
הגיטרות והתופים גורמים לי אי שפיות זמנית ואני חושב לעצמי כמה
היה יפה העולם עם היתה לו מוזיקת רקע.. כמו בסרטים!
העשן שחודר לי לריאות, יוצא דרך אף ועף לו עם הרוח החודרת לכל
החורים במהירות הזאת, והדבקתי את הקצב של המניאק, המחט על מאה
ושמונים ואני נוסע צד לצד עם עוד מטורף, ובמבט יותר מעמיק זאת
מטורפת, וגם היא עם סיגריה בפה, וגם היא שומעת את אותה תחנה לא
מוכרת בקולי קולות, אור הפנסים מאיר לה את הפנים העדינות
והיפות כשהיא מביטה אליי מדי פעם ופעם ומנסה לבחון אותי, או את
המכונית שלי, לאט לאט המהירות של שתינו יורדת לטווח החוקי
ולבסוף שתינו נעצרים בצידי הכביש.
דוממתי מנוע, ויצאתי מהמכונית בזריזות כדי לראות אותה מקרוב,
אבל.. היא לא פה, וגם לא שום זכר אליה, מישור של אלפי
קילומטרים ואין אפילו נקודה קטנה של אור מכונית, לבד, במדבר
ריק רחוק מהבית, חולם על נערה יפה במכונית מהירה וסיגריה. |
