|
היא רוקדת בלי לדעת
כשהכל שותק
צלילים שהיא לא שומעת
ושהוא מוחק
בצעדי ענק היא צועדת
אך השמש עוד בוכה
היא עוזרת לו לברוח
כשהקול שותק
את מה שלא קרה לשכוח
והאוויר חונק
בצעדי ענק היא צועדת
אל תוך החשכה
דלתות של אושר נסגרות- היא לא מספיקה להיכנס
מתוך האש היא רואה את החושך אבל המעיין קפא
אל ריצפה בוערת היא נופלת בתוך דמעה שתתנפץ
מתוך החושך היא רואה את האש אבל היא יחפה
והקול שותק- הוא לא עוזר
את הקולות היא שחררה
והכל נדהם
אחז שערו בשערה
עד שהוא נרדם
היא מנסה לראות
אך השמש עוד בוכה
גדרות מאש מסנוורות
ידו חמה
מבט ארוך מתחיל לדהות
והדמעה זרמה
היא מנסה לראות
אך היא לא מצליחה
דלתות של אושר נפתחות- היא לא יכולה להיכנס
מתוך מים קפואים היא מנסה להיחלץ, אך הדמעה אותה עטפה
אל ריצפה בוערת היא נופלת- אך היא לעולם לא תתמוסס
כי החושך ניצח, היא לא רואה שהיא לא יחפה
והקול שותק- הוא לא אומר |
|
|
אני שונא את
הנאצים, כי הם
מזכירים לי את
הרוסים.
ביאליק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.