ואני קם בבוקר, כמו סרט שחוק, לא חלמתי לא ישנתי דדדתי אפוף
עם יד על הקווץ חיממתי גרון, חושק בנוזל החם ששתיתי אתמול.
פזמון
והלבנים בכביסה הם לא שלי, לא שלך, הם פנטזיה סגורה, נמסה
משפתיים יבשות מסוכר.
בית ב
ואני שואל איפה הייתי אתמול במחשבות של אנשים, באמצע טלפון,
ולפעמים אני חושב, אני בלתי נראה, רוצה שקט שנגמר מהר.
גשר
וענן רודף אחרי הגשמים, שלולית של דמעות משברי מלאכים.
בית ג
ואני שוב שמח, שלם עם עצמי, לוקח בקלות נתיבים, שחוזרים,
מתנגשים ויוצרים מחשבה קטנונית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.