נכבשתי.
אל עשן הרגשות המטופש הזה,
החזרתי נשימה פנימה,
לא כדי להתחזק,
רק כדי לעצור את הכיבוש.
אם לא היו אלה ימים עגומים
הייתי ודאי נסחפת אחריו
בלי להתאהב, רק לשם מגע,
אבל עתה,
עתה עצור לי.
אני לא מתמודדת היטב
עם כביסות מלוכלכות,
עם דיבורי סרק,
צריכה אמת כמו קפה בבוקר,
לנגב את הרגשות במפית,
להעביר אליו מהר.
אחרת ייגמר.
אך לרגע קט נכבשתי.
ותו לא.
ודי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.