כשהלילה ירד וירח חרמש
להב פגיונו שלח מטה
ורקיע אפף לשונות של אש
וספינת הצלמוות אט שטה
שליחי שמד העלו בכל עיר מדורה
ורמסו, לא שבעו כלל מהרס
לשמיים עלו אותיות התורה
מוטבעות בחותם צלב הקרס
אז תזעק אדמה ורקיע רעם
ועמדו עם ה' לבלי-נוע
ויבואו אנשי נאצה למולם
ולקחום אל מקום לא-ידוע
זעקי, בת עמי, מררי בבכייך
יום חדש מנגן את שירו לך
אך את לא שתה לזאת, הן לא שכח עוד לבך
אימתו של אותו ליל הבדולח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.