בהתחלה היה בלייד ראנר, אח"כ מטריקס, עיר אפלה ומועדון קרב.
בעיקר מטריקס. עכשיו מסתבר שכולם מתעסקים עם השאלה הזו בצורה
כזו או אחרת. הפעם אני אתעסק עם המניפולציות שהתודעה מפעילה
עלינו ועל הסביבה. מה שמייחדות את דור ההמשך של המציאות
הוירטואלית. בעצם כולם יצאו מתוך נקודת הנחה שאנחנו חיים בתוך
הדמיון שלנו אם נרצה ואם לא, אם מכונות כלאו אותנו שם או אם
סתם נולדנו. התודעה שלנו יוצרת מצבים או מקרים אם תרצו לקרוא
לזה- יוצרת את הגורל שלנו.   האומנם?

מכירים את כל המשחקים האלה שמתחילים כשהגיבור בדיוק איבד את
הזיכרון ואין לו מושג מי הטובים, מי הרעים ומה הוא עושה כאן
בכלל? יש כמה משחקים כאלה. עכשיו הגיע עידן הסרטים שתמיד היו
מושפעים ממשחקים ועכשיו יותר מבעבר. חלק מהסרטים האלה היו
יכולים להיות משחקים ממש מעולים ואני בהחלט מקווה שהם יצאו
בפלטפורמה כזו או אחרת בשלב מסוים.

קראתי את הספר "לוכד החלומות" של הסופר סטפן קינג. הוא כתב
אותו אחרי התאונה המחרידה שהוא עבר לפני שנתיים. הספר מתאר כל
מני מצבים על חושיים שמתפתחים אצל חבורת נערים ואחד מהם אפילו
"נחטף" לתוך התת מודע שלו וננעל שם בעוד גופו מופעל ע"י חיזר.
(עכשיו מי שרוצה לקרוא את הספר נא לדלג על הפיסקה עד הסוף).
התודעה של אותו אדם בנתה לעצמה מקלט קטן ובאמת האמינה שהיא
כלואה בעוד שהחיזר היה הכלוא. כדי להשתחרר, הדוד היה צריך
לדמיין איך הוא הורג את החיזר ורק ככה חזר לגופו, 5 דפים מסוף
העלילה (בדיוק בזמן להציל את העולם).
(אוקיי, כל המדלגים יכולים לשוב). סטפן קינג הופיע לחמש דקות
בסרט MonkyBone בתור עצמו. בסרט מסופר על יוצר סדרת קומיקס
שעובר תאונה ושוקע בקומה. בזמן הקומה התודעה שלו הולכת לעיר
התחתית בה מתאספים כל מי שנמצא כרגע בקומה ומחכים למוות או
לכרטיס היציאה מחדש אל העולם. דמות הקומיקס של אותו יוצר חוזרת
במקומו והוא נזרק לכלא יחד עם עוד כל מני אנשים שהסייד קיק
שלהם חזרו במקומם לעולם האמיתי. סטפן קינג אומר שהכלב שלו חזר
במקומו... שוב תודעה נעולה בתוך הגוף או המוח או יקום מקביל...
מפחיד למדי. אני מאד רוצה שיפתחו על הנושא הזה משחק. זה יהיה
מדהים.

סוג נוסף של השפעת משחקים וקומיקס על סרטים ועל המציאות שלנו
הוא בלתי שביר. אולי לא שמים לב לזה כל הסרט (הבמאי הזה ממש
אוהב להפתיע.. כך היה גם בחוש השישי), אבל לאורכו מתנהל בעצם
משחק אסטרטגיה בזמן אמת. הרע (במדים הסגולים)- אלייז'ה פרייס
המתפרק, מול הטוב (במדים האפורים עכורים) דיוויד דאן בעל עצמות
הברזל. דוד פרייס מחבל כל חייו בכל מני מקומות וגורם לאסונות
שלש יביישו אף מתאבד שיעי ודוד דאן מנסה לשמור על השקט והשלווה
באצטדיון המקומי. כל הקטע הוא שפרייס בטוח שכל כתבי הקומיקס
שאובים מתוך המציאות שלנו. הוא בטוח שסופרמן היה קיים כאדם חזק
מאד שגרם השראה לקומיקס ולכן אם הוא קיים בקוטב אחד של
המציאות- חייב להיות אדם בקוטב הנגדי שיהיה חסין. כך באמצעות
מעשי החבלה שלו הוא בעצם מגשים את נבואתו.

משחק אחד מהסוג המציאותי מניפולטיבי הזה יצא כבר - Mejestic
(סיפרתי עליו בגיליון 118) משחק מבוסס אינטרנט ששולח לכם
דוא"לים הביתה ואז גם שיחות טלפון ואתרים מפוברקים. מניפולציות
אמיתיות ממשחק שמנסה ליצור לנו עניין מחודש בחיים. שימו לב,
זוהי תחילת ההשתלטות הבלתי מורגשת של המכונות על חיינו. בקרוב
לא נדע בכלל להבדיל בין שיחה אמיתית ושיחה שבאה לנצל אותנו.
וכאן משתרבב הסרט האחרון שהשפיע עלי לאחרונה ונקרא בישראל Anti
Trust. סיפור פשוט: אמריקה, שנות ה- 90 ותאגיד מחשבים ענק שקבר
את ביל גייטס והמציא גאון חדש בשם גארי ווינסטון. לגרי יש חזון
של תקשורת מהירה באמצעות לווין שתוכל להחיות את רעיון הכפר
הגלובלי. כל המכשירים יהיו מחוברים דרכה וכך יתקשרו אחד עם
השני. הוידאו עם השעון עם הטלפון ומכונת הקפה. הוא קורא לה
NURV. הבעיה היא שתאריך השקת התוכנה מתקרב והמערכת לא גמורה.
לכן הוא מגייס טכנאי מחשבים גאון בשם מיילו בתקווה שיציל אותו.

בתחילת הסרט אנו צופים בנאום של גארי בו הוא מבטיח כל מני
הבטחות ועונה לשאלות. אחת מהתשובות שנאמרת בצחוק היא שכל חנון
מחשבים יכול לפתור את בעיית המערכת מחדרו הפרטי. (כאילו- עד
כדי כך הטכנולוגיה שלנו פשוטה.) המשפט הזה מקביל לאקדח במחזות
של צ'כוב. כנאמר- אקדח שניצב על הקיר במערכה בראשונה, יירה
במערכה השלישית.  ותנחשו מה? גארי מציב מעקב על כל מני חדרים
ומחסנים של מתכנתים, וכל פעם שאחד מהם עולה על הפתרון הוא גונב
להם אותו מהמחשב. יתרה מזאת, מסתבר שחצי מהחיים של מיילו הם
הצגה אחת גדולה: מרצים מהאוניברסיטה, בלש במשטרה ואפילו חלק
מהאנשים בחברות מתחרות, כולם מופעלים ע"י  גארי כדי להפעיל לחץ
על מיילו להצטרף לפרוייקט. תארו לעצמכם מה קורה כשמיילו מגלה
שחייו היו שקר אחד גדול. הכל חוץ מהעובדה שהוא באמת תכנת
גאון.
המציאות שלנו משתנה לפי מה שאנחנו רוצים. יש דיי הרבה ספרים
שמתיימרים ללמד אותנו קליטה על חושית ותמרון החיים שלנו לעבר
מטרה טובה יותר אבל תאמינו לי, לא מניסיון אבל מתוך אינטואיציה
וגם צפייה בכמה סרטים, אנחנו מקימים את העולם הוירטואלי שלנו
וחיים סביבו; ואם לא מוצא חן בעינינו אנחנו יוצרים שביל למקום
אחר. או כמובן נותנים למישהו לעשות הכל בשבילנו...

בפרק הבא של מציאות וירטואלית:
הרובוטיזציה משתלטת על העולם. אני יודעת כי הראו את זה בערוץ
דיסקברי לפני חודש ומשהו. תראו את הדוד סטיבן שפילברג- הכין
לנו רובוט אנושי לגמרי שמנסה להבין את המציאות בסרט AI. סימן
שמשהו באמת מתגלגל בעולם. אבל נעזוב את הרובוטים בצד. הם רק
תוצר לוואי שישמיד אותנו בסוף.