בכיתי.
לא רוצה לבכות.
הן באות והולכות הדמעות.
בעצם רק הולכות
יורדות להן במורד הלחיים
עד שמתנתקות ונופלות לרצפה.
ובמקומן באות דמעות אחרות.
הדמעות שירדו בפעם הבאה שתיזכר במשהו.
משהו שכבר בכית בגללו.
לדמעות זה לא משנה.
אולי גם בפעם הבאה שתיפגע.
הן שם.
הן כבר מוכנות.
לא יגמרו לעולם הדמעות.
ואני,
אני לא רוצה לבכות.
אבל הן שם,
מחכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.