להיות זרוק בתחנה מרכזית בת''א עם 2 וחצי שקל בכיס ושלוש
סיגריות אחרונות שאתה צריך להגיע לכיוון דרום או צפון.
אין לך מושג מה בעצם אתה עושה פה ואיך אתה חוזר. במקום לשבת
בבית עם כוס קפה חתיכת עוגה זולה שקנית בסופר וסיגריות תוצרת
חוץ אתה תקוע בתחנה מרכזית בין מאות אנשים שהיעד שלהם ידוע
להם, הם חיים בסרט של עצמם, כל אחד בחיים שלו.
איזה קבצן בפינה מסתכל עלייך בפרצוף מיואש, לרגע עולה לך דילמה
בראש, לתת לו כסף או לא? גם ככה יש לך 2 וחצי שקל ואתה צריך
להגיע לאנשהו, טוב נו, אתה חושב, תמיד יש את "אצבע הזהב", אתה
מחייך לו ושם לו חצי שקל בכובע, לשנייה את מתחרט, אבל זה רק
בתת מודע.
אתה ממשיך לטייל בין מאות האנשים, תוהה מה הם חושבים, לאן הם
הולכים, מה הם עושים בחיים אבל אז אתה מתנער, זה לא באמת
מעניין אותך.
אתה מדליק סיגרייה מתיישב על הריצפה,מתענג על כל שאכטה שאתה
לוקח, מאפר על הריצפה, "זה במילא יעוף עם הרוח" אתה חושב
לעצמך.
אתה ניגש למכונת הקפה, מגלה שקפה עולה 2 וחצי שקל, עכשיו אתה
מקלל את הקבצן הזה שהסתכל עלייך בכל כך ייאוש שהיית חייב להביא
לו חצי שקל, הרי אם לא הוא היית יושב עכשיו עם כוס קפה
וסיגרייה.
אתה הולך לשירותים של התחנה, מגלה שגם הם עולים שקל, אתה עכשיו
ממש עצבני אבל מה לעשות להתאפק אתה לא יכול.
אתה מתכופף לשטוף ידיים בכיור מטונף שנראה כאילו הוא סתום כבר
כמה חודשים. עכשיו בדיוק שאתה בטוח ששום דבר לא יכול להיות
גרוע יותר נופלות לך מהכיס של החולצה, 2 הסיגריות האחרונות שלך
הישר לכיור.
אתה יוצא מהשירותים, מקלל את הקבצן, מקלל את החיקוי טומי
הילפינגר שהיה חייב לשים כיס בחולצה, מקלל את ת''א שהיא כזאת
מסריחה ומקלל את אלוהים כי אין לך מזל בחיים, אה, וגם לחזור
הבייתה אתה לא יכול. אתה מרגיש ריקנות. מתיישבת על אחד הספסלים
ומתחיל להרהר.
תחשוב לעצמך שאולי יש לך יום חרא אבל הקבצן קרוב בעוד חצי שקל
לארוחת ערב שהיא בעצם גם ארוחת בוקר וצהריים שלו, האיש שעומד
בכניסה לשירותים, הרוויח מהעבודה המסריחה שלו עוד שקל שהוא
יכול להביא הבייתה לפרנסת המשפחה והכיור, טוב הכיור עדיין
סתום, בדיוק כמוך, רק שהסיגריות שנפלו לשם סותמות אותו עוד
יותר, בדיוק כמו החיים שלך, נסתמים עם הזמן.
ואתה, אתה צריך ללמוד להשתחרר, לפתוח את הסתימה הזאת, להסתכל
מעבר לשיגרה, מעבר לחיים, לפתוח לעצמך דלתות, הזדמנויות חדשות
הרי חיים רק פעם אחת ועוד שבוע בטח תמצא את עצמך שוב משוטט
בתחנה המרכזית אבל הפעם עם 150 שקל בארנק החדש שלך, קופסאת
סיגריות תוצרת חוץ, קפה ואפילו עוגה ב20 שקל.