שרונה ליאנה לוין ירון / מול הים |
כאלה של רוח ושל ים
נוגעת, לא נוגעת, נקייה מאשמה
מנביטה מחשבות
ואהבות
רואה את החורף קרב אלי
בעונג, מתרוממת לקראתו
בקפה מצדה, אל מול הגלים
כל השאלות ששמרתי פתוחות
מחייכות
אין סוף לקצף ולמים, לקסם
נרעש וזורם ומרגיע
הולך ובא וחולף וחוזר לכבודי
לוטף בעיניים בורקות
ורכות
כל החיים העשירים האלה
וצמד שחפים, שמזכירים לי
כאן נולדתי, פעמיים,
כאן אספתי לי צדפים
יקרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|