ברכבת שדוהרת אולי לשום מקום
עם אנשים עמוסים לעיפה במחשבות
המתנתקים מהמציאות ומנסים לברוח
מן הביצות הטובעניות בחוץ,
ישבתי אני לבד והיבטתי דרך החלון
הגדול,
והסיקסקים צווחו ובכו  על רוע הגזירה
כאשר הפסים הרוטטים צעקו עליהם
ורק אני בסיטואציה כל כך מוזרה
הייתי אתם.
ברכבת שדוהרת אולי לשום מקום
התנתקתי מהלחץ הבלתי נראה
ואנשים שם ישבו רחוקים כל כך,
רציתי לגרום להם להתקרב,
אך הם פתחו מזוודות בחליפות
משובצות כחומה.
ומחקו או אולי רשמו את חייהם
ביומן.
ברכבת שדוהרת אולי לשום מקום
עם אנשים כל כך שונים מעצמם
כל כך שונים ממני,
ישבתי מנותק, הבטתי מסביב
וידעתי שיש לי מטרה.
ברכבת שדוהרת אולי לשום מקום...