New Stage - Go To Main Page

פנתר ורוד
/
סימפוניה

יושב לבד בחדר
מרגיש את היאוש נכנס ותופס את מקומו
הדמעות כבר ערוכות ומוכנות תופסות את מקומן.
העצב מגיע, נעמד מול כולם, במרכז ליבי הקטן.
מרים את ידו הימנית עם השרביט.
כולם עוצרים נשימתם, נשימתי.
מחכים לאות, למכה הקלה כדי לפצוח.
להתחיל לנגן את הסימפוניה, סימפוניית העצב.
הסימפוניה הלא גמורה.

היד יורדת אט אט, והיאוש מתחיל בקולו העמוק,
השרביט מופנה לעבר הדמעות.
דמעה זולגת על הלחי, קולה עדין ושברירי...
ועוד דמעה, ועוד.
סימפוניית העצב נפתחה, והלב רועד, הנשימה עוצרת.

ואני נשאב לתוך הסימפונייה,
לתוך מערבולת חושים של כאב ועצב.
נשאב כמו לתוך מנהרה חשוכה, ללא סוף.
מנסה לעצור, אך נשאב, נשאב, נשאב, ללא יכולת לעצור.

מוותר.

נשאב.

יודע שהחזרה תהיה קשה.
והסימפוניה ממשיכה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 15/1/05 18:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנתר ורוד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה