כגיטרה אני
שוכבת בתיק מעור
ומייחלת לרגע
בו ארגיש את ידיך
אוחזות בי.
משתוקקת אני יותר מכל
לשניה בה תפרוט על מיתריי
ותפיק בתוכי צלילים כמוסים
בעדינות, בכוחניות.
תעביר את אצבעותיך
לאורך קימוריי האין-סופיים
לא תחסיר אף לא נקודה אחת.
כמפוחית אני
מונחת בכיס מעילך
עולמי מטלטל ומתהפך
עם כל צעד שאתה לוקח
כמהה אני לשניות החסד
בהן פיך יגע בי
ינשוף לתוכי
את סודות אהבתך.
כמנצח אתה, שולט בסערתי
מנגן בי בהרמוניה מושלמת
עד לרגע השיא אהיה שלך
אחריו... השתיקה תהיה רועמת.