|
שיר שנראה לי במבט לאחור קצת ארספואטי.
כתובות של אש בוהקות בשמים
מצביעות לעבר חופי מנוחה.
הסכין הקרה נראת מושכת כפליים
נקטעת במשיכה קלה.
שמש כסופה קורצת בחיוך
מרמזת על עתיד ורוד
ואני מסתכל על הדם שנוזל
במהלך קרבות החלטתי למרוד
הנבואה שאשה בערה בי
כבתה ונדמה לעולם
והצרחה שהייתה פעם מנת חלקי
נחתה על שלוליות של דם |
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.