New Stage - Go To Main Page


אנחנו דור שכותב על ריקנות
מול מסך צבעוני.
בהתרוממות רוח מטאפורית מבין שאינו מרגיש את הדפים,
ושותה.
שאלת אם אני מתגעגעת? כן. לא למה שהייתי, ולא לאנשים הקלושים,
הכועסים, היפים במתיקות רעה ומתנשאת, עצובים בשעמום, או
חברותיים עד פשטות.
לעובדה שהכל יכול להתחיל ולהגמר בנשיקה, ואף אחד לא יצפה ממך
להתחסד או להגדיר, לזרום או להבין.
העונות מתחלפות, האנשים מתעטפים.
ההזדמנויות אף פעם לא נגמרות, הקסם אף פעם לא דועך
אלו רק האנשים שנעשים כבדים, מפוחדים ומורעבי תאווה.
אל תתחילי לפחד בגיל שבע עשרה מגיל עשרים, משינויים, מאצבעות
קרות על לחיים סמוקות, מתגובות סתומות של נערים מלטפים,
מריחוק, מרמזורים בכל הצבעים, מאלכוהול, מאי-אילו שנים רחוקות.
יש כל כך הרבה לפחד, ולאהוב, כבר עכשיו.


(עניתי בשקט שכבר הייתי פה פעם.
12-12-04
(1:00



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/1/05 7:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ורד האופל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה