רבקה לוי / נשמתי כמהה לאור |
עיניי רעבות לשפע
מוחי צמא לידע
אך נשמתי כמהה לאור
אפי עט אחר ניחוח
שאותו לא אוכל לשכוח
זרועותיי דורשות את הכוח
אך נשמתי כמהה לאור
אוזניי מחפשות נעימה
ליבי משיב פעימה
ריאותיי שואפות לנשימה
ונשמתי כמהה לאור
ונשמתי כמהה לאור
גבי מתכוונן למשענת
לשוני לצדק טוענת
ומנוח לא נותנת
אך נשמתי כמהה לאור
אצבעותיי מאתרות מה למשש
ושפתיי מתחילות לקשקש
את כל שעליי לבקש
אך נשמתי כמהה לאור
רגליי רצות למנוח
בטני גוועת לארוחה
וגרוני זועק אנחה
עוד נשמתי כמהה לאור?
עוד נשמתי כמהה לאור!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|