מלאך קצוץ כנפיים
נשען על הקרקע ובוהה
בשמים,
בשמיים הכחולים...

בעבר שם היה ביתו
משם בהקו חייו
שם ריצדה אהבתו...

בעבר משם השקיף על העולם,
על היופי,
על הכיעור,
על  השמחה,
על הצער.

על האנשים הזעירים שמלמטה חיים את חייהם הקטנים.

וצחק...

כעת המלאך אינו צוחק,
למעשה, חיוך לא בירך את פניו
במשך תקופות חיים רבות...

כל אשר מופיע
כיום על פניו  
הלבנות, החיוורות,
אלו הן דמעות,
קרות, קפואות,
מלאות בחרטה.

רבויות בעצב בלתי ניתן לתפיסה.

על כל אשר איבד.

על כל אשר יאבד.

על כל רגע שעובר ובו שוכח
איך היה לחיות שם למעלה.

בין העננים
בשמים הכחולים...