האם אני עיוור?
למה הינני שואל?
כי איני רואה כל שקר.
רק באמת המכאיבה צופה.
ביופיה המהמם,
הבלתי ניתן לתפיסה.
איזה יופי שואלים אתם?
הרי האמת צורבת מבפנים...
היופי הוא בפשטות.
המחסור באין ספור פנים,
בשלל הבאות.
שיבור המסכות בגוון צבעים,
היכולת להתקדם ללא שלשלאות אשר נגררות מאחורי המבט התמים.
האמת שבמבט עינייך,
האמת אשר פעורה על פניך,
בחיוכך המאיר.
במלותיך השופעות דימויים,
שופעות חיים,
אשר לעולם לא יקברו בעולם המתים.
האמת שבקרניה המחממות של השמש המשיבות את הניצוץ אל העיניים.
האמת באורו הזוהר של הירח המאיר דרכים כבויות.
האמת בצניחתו של העלה על הקרקע הרטובה עם בואה של עונת האפלה.
האמת שבלבי פועמת,
מיידי נוטפת,
למילים מתורגמת,
ומשם אל עיניך מועברת.
זו האמת שאני רואה.
זו האמת בשבילי.
אך אולי בשבילך זהו
שקר...? |