אני נושאת ברחמי
חללה של בדידות,
והיא - כופלת ונכפלת בי,
מדי רגע דברי בה.
והיא יונקת מזוני,
והיא שותה את דמי,
והיא גדלה ומתפתחת,
וגדלה היא, לי.
והיא פולטת פסולתה אל קירבי,
והיא נושמת אותי,
והיא איננה אני,
אבל אני - היא.

והיא ביד אחת אוחזת בי,
והיא ברגל אחת בועטת בי,
והיא רוצה להישאר, והיא רוצה להילחם,
ואין עוד כח בי!
והיא נולדת בי,
וכולה - מלאה חיים,
והיא נקרעת ממני, ואני - גוועת,
עוד בטרם בא גואל.
א-לי, התמחל לי,
אם אשיב לך,
מתנה גדולה זו,
שנתת לי?

אחרי מותי אני איורש לה,
נשמה זכה, טהורה ופשוטה,
ששבעה כאב המון,
ולא ידעה מה-זאת אהבה.

על שלא הכרתי - אני נענשת.
ובמותי,
ציוויתי לכם,
על האהבה.