לפני שאינך
אתה נושק לה זהב
בבוקר ארוך, מתלטף
והיא מצחקת ליד זרועך
בכביש מסתעף ודואב
הרי לא יכולתם לדעת
גם הכביש לא ידע
שהאור בפניה
הוא זריחה אחרונה
מיכאל
לא אתה במכונית הגוועת
ולא היא
נפקחו שעריי המרומים
ונקרע חוט שני
ובליל, עת בוער הירח
מהלכים אתה והיא
בידיים שלובות
ונשבעת לה כי אהבת אותה
בשם כל האהבות
אתם רק ילדים, מיכאל
כשאתם מתנגשים
ונשימה נעתקת
והיא דוממת
בלבבות עייפים
והבטת בה, עת נשמת אוויר
וחמצן, הוא אינו בגופה
ונלקחת משם
בעיניים כלות
ופסקת, אתה.
יעל
אני כל כך מצטערת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.