בלילה אני לא יודעת מה לעשות
יושבת וכותבת הורגת את השעות
הכאב כבר לא מורגש
הוא הרי כל כך רגיל אליי
ואני אליו
מחפשת משמעות
מחפשת את הטוב
אך הוא לא כאן
הוא מזמן כבר עבר
הדמעות אינן יורדות יותר
גם הגשם פסק
סופשבוע מגיע
ואני עדיין לבד
השמים מדברים אליי
יורדים למטה
נגלים מעליי
אני צועקת
אני לבד
הפחדים מסתתרים
מתחת למיטה
מנסה להתכסות
מתחת לשמיכה
להסתתר
הכאבים יוצאים החוצה
רודפים אחריי
ואני כה לבד
אין מי שישמע
אין מי שירגיש
כולם ישנים
כולם עיוורים
והבן זונה הוא לא רוצה
לא מעוניין
ואני לבד עדיין לבד
האש שורפת כמו שהמים שוטפים
כמו הרגש כמו בין מלא אנשים
כמו העצב שהולך וגובר
בלילה בלילה
בין חלום למציאות
במלחמה על השפיות
על המחשבות
ואני כאן לא כאן
ואני לבד לא לבד
זה לא משנה כי כלום לא משתנה
מרגישה כבדה העיניים נכבות
לילה טוב
אני מדליקה את הדמיון...