היה זה יום שבת בבוקר, חמים ונעים בחוץ,בבוקסר (של סנופי)
וגופיה הוא התניע את מכוניתו, שם קלטת שהכין, פתח את החלונות
(הוא לא מאמין במזגן),שם חגורה ונסע אל עבר הבית של חברו אשר
גר במרחק 10 דק' נסיעה ממנו.
המוזיקה חזקה ומפוצצת לו את האוזניים, הוא עוד ייתחרט על זה
בעתיד, הוא יודע, אבל לא איכפת לו.
היה זה בוקר של יום אשר בסופו הוא היה אמור לטוס לחו"ל,
שבועיים בארצות הברית, בעיר האהובה עליו בכל העולם, ניו יורק.
יום מושלם כביכול.
כאשר הגיע אל בית חברו, הוא לקח את הדיסק אשר בשבילו הגיע,
דיסק של שירים בשביל אחותו, חינם,אין כסף, מה זה דיסק בין
חברים?
הוא נשאר קצת אצל החבר , לאחר מכן, נכנס אל מכוניתו כאשר
כיוונו הכללי הוא ביתו.
עוד פעם הוא חזר על התהליך של פתיחת חלונות,כולם כולל חלון הגג
(הוא טוען שזה מקפיץ את האדרנלין) ושם את הקלטת שלו בפול
ווליום, התניע והחל לסוע.
בדרך חשב לעצמו כמה החיים יפים וכמה הוא שמח וכמה נעים בחוץ
ועוד כל מיני מחשבות אופטימיות, בינתיים קורט קוביין צרח
מהרדיו שלו ואז החל להתלבט מאיזו דרך לחזור, הארוכה והבטוחה או
הקצרה והמלאה שוטרים ומהירות.
המהירות אמרה את דברה וגם הוא רצה כבר להגיע הביתה
הוא בחר בדרך הקצרה, הוא חשב לעצמו : "מה יש לפחד משוטרים? הכל
בסדר אצלי, אין להם מה לעשות לי"
איך שהוא טעה!
בדרך ראה שוטר ממולו וחשב: "ידעתי שיהיו שוטרים, אבל  שוב, הכל
אצלי בסדר".
לא עברו 30 שניות והשוטר הספיק לעשות פרסה ולהפעיל סירנה
ולצרוח בקולי קולות: "הג'יפ הירוק ,נא לעצור בצד אחרי הרמזור,
חגורה"
ואז זה הכה בו!!!" כוס אמק!!!!!!! שכחתי לשים חגורה!!! פעם
ראשונה שאני שוכח ועוצרים אותי!"
מיליון מחשבות עברו לו בראש באותו הרגע, האם לברוח, האם לעצור,
האם לשים חגורה ולהכחיש או בכלל להודות ולקבל קנס.
בסוף הוא החליט לעצור ולנסות לשכנע את השוטר לוותר לו.
אבל גם כאן, רצה הגורל וידידנו חסר המזל,שכל והגיון שכח להביא
נעליים איתו לנסיעה, וידוע לכולם שזה לא חוקי לסוע יחף על
רכב.
כאשר עצר, השוטר אמר לו:"רישיונות בבקשה, אתה יודע שאתה בלי
חגורה", לאחר שהגיש לו את רישיון הנהיגה שלו ואת רישיון הרכב
אמר לו השוטר:" בוא לניידת".
הם הלכו לניידת שם הסתכל השוטר על הרישיונות והוציא נייר
דו"ח.
בדיוק ברגע שהחליט גיבור סיפורינו לנסות ולשכנע את השוטר לוותר
לו, פלט השוטר:"זה סתם נדמה לי או שאתה יחף?" ובלי לחכות
לתשובה גם אמר:"הרישון רכב הזה לא תקף" ושלח את ידידנו לחפש את
הרישיון התקף, אם בכלל יש...
בזמן הזה ידידנו, הבה נקרא לו א.ק נכנס ללחץ היסטרי לא אופייני
לו וכבר ראה את עצמו מקבל 3 דו"חות ושלילת רישיון.
א.ק חיפש את הרישיון ולא מצא.
חזר אל השוטר ואמר שהוא לא מצא.
בינתיים הצטרפה עוד ניידת לחגיגה ועצרה לידם.
השוטר אמר שהוא יכול לתת לו קנס על אי הצגת רישיונות, נהיגה
יחף וללא חגורה.
א.ק ניסה להפעיל את קסמיו ותהה האם נהיגה יחפה היא אסורה,
השוטר השיב בחיוב והחליט לוותר לא.ק על הרישיונות לאחר שבירר
ברדיו של המשטרה שהרישיון תקף.
כאן החלו השוטרים האחרים להתבדח על חשבונו של א.ק באומרם:"ילד,
בקצב הזה לא יהיה לך רישיון" , א.ק רק הגיב בחיוך מבוייש.
השוטר , משהו אלבז שמו, רשם את הדו"ח ושלח את א.ק לדרכו...
מבוהל מאוד ממה שקרה ומעוצבן על הדו"ח (190 שקל +2 נקודות) חזר
א.ק אל מכוניתו, ופתאום הפלא ופלא, מצא את רישיון הרכב התקף
ורץ להראות לשוטר, השוטר לא התלהב ואמר:"לא נורא , סע סע"
אז א.ק שם חגורה , בדק שכל החלונות פתוחים, החזיר את הבמה
לקורט קוביין והתניע, הוא החל בנסיעה לעבר ביתו כאשר כעבור דקה
הוא שומע סירנה מאחוריו ושוטר מסמן לו לעצור.
מיואש לחלוטין הוא עצר והיה זה מר אלבז בכבודו ובעצמו, שכח
להחזיר לא.ק את רישיונו, לאחר הכרת תודה קצרה, א.ק חזר
למכוניתו ופשוט נסע, סגר את כל החלונות,פתח מזגן, כיבה את
הרדיו, רצה קצת שקט, ונסע, מאוד מהר, ותוך כדי סינון קללות
בקצב מרשים נסע הביתה...
תוך דק' מספר הגיעה לביתו. הראה להוריו שמשום מה קיבלו את
הדו"ח ברוח טובה ועלה לישון.
בערב הוא נסע לארצות הברית לשבועיים, עשה חיים וחזר...
שתי שאלות נשארו פתוחות, להלן התשובות:
א. כן, אחותו מעריכה את זה שהוא שילם 190 שקל בשביל הדיסק שלה
ב. לא, הוא עוד לא שילם את הקנס