אני זוכר אביב נעים מלא בפרחים
ואת ניצוצם של שמיים כחולים
ריח הסביונים שממלא את נחיריי
ואפילו כשהלכתי, המשיך לעקוב אחריי.
שדה פתוח, פשוט וללא יחוד
כזה שהיה ממש ממש חמוד.
לאט נעלם לו אל תוך הבתים
קצת אחרי שבנו את אותם הבנינים
שכונה חדשה כעת לה ניצבת
במקום שבו נהגתי לשבת
באותו השדה באותה החורשה
קמה לה פתאום מין מציאות חדשה
של שכונות ופרוורים
של בתים ועמודים
פאר יצירת האדם לטוב ולרע
על איפה שעמד פעם אותו שדה, אותה החורשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.