אז כך בפעם המיליון וגם לא האחרונה אני יושבת מול המחשב מנסה
לארגן את המחשבות שלי, את כל המחשבות שרצות להן במוח נונסטופ
פעמים על מה יהיה ...
אמא שלי תמיד נהגה ועוד נוהגת לטעון ש- "לכל סיר יש מכסה", אבל
מה קורה למי שאבד לו המכסה? שאלה טובה, לא? מה..המכסה התאים
לסיר אחר? יכול להיות אבל אז זה לא הגיוני כי עדיין ישנו מצבור
מכסים עם מכסה אחד בודד אז איך זה שהמכסה הבודד לא מתאים לסיר
הבודד? הרי לכל סיר יש מכסה ובעולם תמיד נותר אדם בודד עד יום
מותו, לא?
זו בעצם המחשבה העיקרית שלי, אפילו הלימודים עייפו אותי. עד
כמה שלא ייאמן אני רק בשנה השנייה שלי עם מקצוע אחד שלא הצלחתי
לסיים אותו וכבר התעייפתי, בחיי שאני עצלנית.
אגב בהקשר למחשבה הראשית, אותה המחשבה מובילה למחשבה חשובה
אחרת...או יותר נכון מסקנה... טוב, יותר נכון מספר מסקנות:
קודם כל אני האדם הכי רציני עלי אדמות. על העולם הארור הזה (מי
שטען שהחיים יפים על בטוח שהמציא גם את הביטוי החיים בזבל)
שאין לו אף לא טיפת חוש הומור..במקרה הכי טוב הומור
שחור..למרות שכשחושבים על זה לעומק..טוב, כשאני חושבת על זה
לעומק יש לי גם "הומור כחול".  כן, נעים מאוד, מושג חדש "הומור
כחול", עוד לא נשמע בעולם לפני כן אבל הנה פה הצגת בכורה.
"הומור כחול" שפירושו כמו ההומור השחור שנוגע לנושאים מסויימים
גם זה נוגע בנושא מסויים, תרתי משמע נוגע..חח (לדוגמא). אפילו
משפחתי שלי לא יודעת אם אני צוחקת, עד כדי כך מצבי רע.
חברתי הטובה הגדירה זאת בצורה הכי טובה, לא לפני שדאגה לנחם
אותי ולגרום לי להתאושש מהמחשבות האפורות שלי, שיש לי חוש
הומור(אני עדיין סקפטית בנוגע לכך אבל אם היא אומרת היא בוודאי
יודעת) "חוש הומור רציני". גם שצוחקת ..רצינית.... צורה יותר
טובה מזו לא יכולתי להגדיר את עצמי.. בכל הנוגע לנושא ההומור.
ובחזרה למחשבה הראשית ולסיר ללא המכסה: הגעתי למסקנה האפשרית
שאני המכסה הבודד שלא נמצא לו הסיר המתאים..אפילו לא המכסה
הבודד שנשאר..ז"א הגעתי איתה למספר מסקנות ישירות או יותר נכון
לאחת מרכזית..אם הייתי בטוחה שאני מכירה את מוחם של הגברים-
ילדים . . טעיתי וכנראה גם שלעולם לא אזכה להכיר..כי סכ"ה כמה
שיהיה דומה הכל מעגלי..גם אם המחשבות דומות עדיין ההצתות אליהן
שונות בין גברים לנשים...אין לי הוכחה טובה לכך, טוב, לא הוכחה
שאוכל לנסח בצורה ברורה.
בין השאר כבר התחלתי לקבץ ולחלק אותם למספר קבוצות או יותר
נכון, טוב גם אותם, את המסקנות שלי לצורות התקשרות עם המין
השני:

1. היכרויות מתוכננות .א. -אתרי הכרויות, דרך שמבחינתי מצביעה
על נואשות טוטאלית ולמרות זאת החלטתי לנסות הדרך הזו.

2. לגשת לבחור ולהגיד "תשמע חמוד אני מחבבת אותך, אתה מטריף
אותי, בוא נלך על זה"-הייתי, ניסיתי, אומנם לא בדרך הזו "ממש"
אבל לא הלך, ובקיצור 'הגישה הישירה'.

3. הגישה העקיפה- ישיר:- כן, לא טעיתם, ישירה-עקיפה, להגיד
בכללי ולפנות ישירות -גם פה הייתי וניסיתי.

המלצה אישית לגבי שיטות 2 ו3, מי שחשבה שהן הגישות של שחור
ולבן, אין דרך הימלטות, אין דרך אחורית ויש רק כן ולא, ללא
הרגשת הבחור ש, הנה יצאתי מזה וגם לא רע', טעות!!
אלו שתי הדרכים הרשמיות ליציאתו של בחור מה'ברוך וסבוך' של
פניית הבחור מבלי לצאת הבחור הרע-בדוק.
נכון ששיטה שלישית, יכולה להיות יותר אפשרית לבלבולים אבל למי
שיש שכל.


4. 'חברה...תעזרי לי..": כן, נידלקתן על הבחור שקרוב לחברה
שלכן מקצועית, ונדלקתן עליו חזק..אתן
   מתביישות ...ולא יודעות מה לעשות..הנה היא החברה שלכן.
הצרה היא. . או יותר נכון שתי צרות:
   לחלק מהבחורים עושה בחורה ישירה, האומץ שלה, הפתיחות שלה
ולעולם לא תדעו מי הם.
   שתיים, אתן לא יודעות איך זה ייגמר. הרי אתן לא הייתן שם,
אתן לא יודעות איך הלך ומה הלך.  
   הייתי.. ניסיתי..לא ממליצה..למרות שאף פעם אין לדעת..פיקס
המספר הזוכה..השיטה עבדה.
   נקודה למחשבה..

5. שידוכין- אין לי כל הוכחה נוגדת לשיטה הזו. עד כה ראיתי רק
תוצאות טובות, אבל הבה נודה זו שיטת ימי הביניים, ימי השחור,
זה פאסה, עבר את זמנו מי. . אז טעות עדיין קיימת לא ניסיתי, לא
נראה לי שאי פעם אנסה אותה - אל תתפסו אותי במילה..הכל עוד
פתוח..

6. היכרויות מתוכננות .ב. -'חבר של חבר של חברה של..', אח של
חברה של..' וכל הסגנונות הדומים
   ומקורבים שמביאים לשתי תוצאות:
   או פגישה עיוורת או ערב די איום. . .לא ניסיתי..לא התאפשר.


למרות האופציות שעוד לא נוסו עדיין אני תומכת בשיטות 2 ו-3
אפילו אחת :דיסקרטית מקסימום רשת..ארץ קטנה עם הרבה אנשים
למרות שאין פינות לעולם (= 'העולם הוא עגול').

אז אני מחכה... אחכה.. אראה מה יהיה. .

ובינתיים?!

ובכלל מי אמר שלהיות סיר ללא מכסה זה רע??!