היא נכנסת לאוטו, מדליקה סיגריה בידיעה שהיא יכולה לעשן כמה
שבא לה, כי אותה זה לא יהרוג.
מסתכלת על החזה החדש שלה, מרוצה.
פותחת את הכפתור בחולצה ומתניעה את האוטו.
היא נוסעת, וברמזור הראשון שהיא עוצרת בו הגבר במכונית לידה
פותח את החלון בסימן של "בא לך לקפוץ אליי לדירה ?"
מסמנת לו "לא" בחיוך, שולחת נשיקה באוויר, ושמה גז.
היא נכנסת לדירה שלה, מסתכלת במראה, היא מאוהבת בעצמה.
יש לה שלוש הודעות חדשות, היא מקשיבה להם תוך כדי צחצוח
שיניים.
הסוכנת שלה, יש סרט חדש שרוצים שהיא תשתתף בו.
הסרט האחרון לא ממש הצליח, בדיוק הורידו את ערוץ הפלייבוי
משידור.
היא חושבת על זה דקה ואחרי זה רושמת עם ליפסטיק אדום חזק על
נייר טואלט - לחזור לפרינצ'סקה, הסוכנת.
היא מדליקה את הטלוויזיה, בדיוק חדשות.
היא רואה את כל הדברים שקרו השבוע, בגללה, בגלל החוסר התייחסות
לתפקיד שיש בידה.
היא אלוהים, היא אחראית על כל מה שקורה בעולם, ואותה מה
שמעניין זה שלא יעלו עליה, שהיא אלוהים.
בגלל זה היא גם המציאה את החוקים המטופשים האלה, של הדוסים,
חוק הנגיעה וזה..
רק כדי שלא יוכלו להגיע אליה, שלא יוכלו להסתכל עליה ולדעת
שהיא אלוהים.

היא מעבירה ערוץ, בריקי לייק שוב הגבר בוגד באישתו, היא ראתה
כבר את הפרק הזה.
היא מעבירה לערוץ הבא, יש משחק של מכבי.
והיום, יש לה מצב רוח טוב, בגלל החזה החדש, השווה במכונית,
והסרטים שהיא תלך לעשות.
ועם מצב רוח טוב כזה, בתור אלוהים, הכי הרבה שהיא תוכל לעשות,
זה לתת למכבי את האליפות.