אני נהרסת מהתלותיות של עצמי.
החוטים שקושרים אותי
הם בעצם שערות ישנות
שנקרעות בקלות.
אני לא מצליחה לקרוע אותן,
ויוצאת מדעתי,
כך ששאר האנשים יוצאים בקלות
והם כל כך מאושרים.
הם מתעלמים ממני
אז אולי אני לא קיימת.
דמויות קשורות בשערות.
כולם קמים
חוץ מהדמות האמצעית,
ואז היא בולעת את הדם של עצמה
ושאר האנשים שמים לה בפה את השערות בהן הם נקשרו
והיא נחנקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.