כותרות גדולות וכתבות צבעוניות צועקות: "המשטרה מודה שנכשלה
במלחמתה בתאונות דרכים". למעשה, אנו כולנו מוזמנים לברך על
אומץ הלב של המשטרה לשנות את תפישת העולם האכזרית וחסרת הלב של
משרדי ממשלה בזיוף שנקרא "מלחמה בתאונות".

במשך שנים, הציגו בפנינו מספרים מרשימים של סכומים שהוצאו למען
המטרה הקדושה ואיש לא הבין איך זה לא מכופף את העקומה האיומה.
עכשיו מתגלה האמת. כל הסכומים האלה הוצאו אך ורק כדי לקדם את
מטרות העלאת הגביה מהנהגים. הסכומים הפנטסטיים הוצאו למטרות
שאין להן קשר לתאונות דרכים, אך הן נרשמו בסעיף ההוצאה של
"מלחמה בתאונות דרכים". על מה הוצא הכסף?  
- על התקנת "קיקלופים" (מצלמות אלקטרוניות מקוונות) בכבישים
הכחולים כדי לתפוש נהגים על מהירות מופרזת.
- על רכישת ניידות משטרה עבור שוטרים שהוצבו בכבישים הכחולים -
בהן כמעט אין תאונות.
- על תמיכות בעמותות שהבטיחו לקדם את נושא חינוך הנהגים לנהיגה
זהירה.
- על הקמת ועדות, מועצות וגופי סרק אחרים שקיימו דיונים חסרי
ערך.
- על רכישת רובי לייזר מתוחכמים למלחמה באבירי המהירות.
- על תשלום פרמיות לשוטרים שהביאו יותר דו"חות על מהירות
בכבישים כחולים.
- על מנגנוני חינוך לנהגים שצברו נקודות בשל נהיגה במהירות
גבוהה.
- על כבישים, אך בלי שום יחס לגידול במספר כלי הרכב.

וכל הזמן הנתונים היו לפני העיניים. תאונות שנגרמות ממהירות
מופרזת - רק אחוז נמוך מסך כל התאונות. לפני כחודשיים קראתי
ב-YNET כתבה שבה פורסם כי המשטרה עומדת לשנות את שיטות העבודה
שלה ותציב שוטרים על פי מפת תאונות. זה היה בשעה 06:00 בבוקר
כשיצאתי לעבודה. בשעה 16:00 שבתי הביתה וחיפשתי את הכתבה.
לשוא, היא נעלמה כאילו כלל לא נכתבה. גם היום, רק הכתבות
בעיתונים עדיין נשארו. הכתבות האינטרנטיות טבעו ונעלמו אי שם.
הנהג הישראלי, שנוסע במהירות של 20 ק"מ מעל למותר, צפוי לקנס
בסך של 750 ש"ח. את הדו"ח הזה לא ניתן לשלם במנגנוני האינטרנט
המשוכללים ולא בהוראת קבע או בכרטיס אשראי. מר נהג ישראלי חייב
להענש עד תום על העבירה והוא נדרש למשוך את הכסף במזומן ולגשת
עמו לסניף הדואר, שם בין חרדים ובני מיעוטים שעומדים בתורים
אינסופיים למשוך את קצבאות הבטוח הלאומי, הוא יכלה את יום
העבודה שלו עד שיגיע לאשנב ויסדיר את חובו.
משרד האוצר, ניהל מלחמת מאסף מרשימה. באמצעות כוכבי על, עם
תוכניות טלוויזיה בכל הערוצים, שניסו להוכיח כי רק ה"גורם
האנושי" אשם בתאונות דרכים. הקמת עמותות קיקיוניות אליהן
הוזרמו כספים מיותרים שמטרתן לחנך את הציבור לנהיגה זהירה. מעל
הכל, בהשתקה שיטתית ובכיפוף המשטרה על ידי התניית הזרמת
תקציבים למטרות הצבה בכבישים הכחולים.

לא עוד. (האומנם?)

רשמו לכם את התאריך 1/3/2005. בלי הוצאת כספים מיותרת, רק על
ידי שינוי בהצבת שוטרים בכבישים אדומים ובהפעלת אכיפה על
פעולות נהיגה שגורמות תאונות (כמו אי שמירת מרחק ואי ציות
לרמזורים), צפויה מהפכה במספר התאונות.
המשטרה לא נכשלה במילוי תפקידה. המשטרה אין תפקידה להלחם
בתאונות. תפקידיה לאכוף את החוקים הקיימים (טובים גם רעים).
רצה מישהו מלמעלה, בציניות וברשעות, להפוך את השוטרים לגובי מס
וכולם באו בטענות למשטרה שאינה נלחמת בתאונות. במקביל היתה
הסתה - במלוא מובן המילה - נגד הנהג הישראלי הפרוע שאינו נשמע
לחוקים. יתכן וזה נכון, אבל במקומות שהנהג הישראלי התפרע, לא
היו אף פעם שוטרים. בכבישים הטובים והנוחים, בהם לא היה שום
מקום להתפרע וניתן היה לנהוג בנחת - ואפילו במהירות גדולה -
בבטחון רב, דוקא שם היו שוטרים למכביר והם התעללו והציקו
לנהגים.

ב-15/8/04 פורסם מאמר קודם שלי "הגורם האנושי לדין". המאמר פרש
לפני הקוראים את כל מה שהמשטרה עכשיו חושפת באומץ. רבים
מידידיי היקרים התקוממו נגד השפה שבה כתבתי את הדברים שעתה
הוכחו  ללא כל כחל ושרק. מאז המשיך לזרום דם מיותר בכבישי
הארץ. דם נקיים שאיש לא שילם עבורו. מה שנשאר עכשיו - לחפש את
האשמים לקטל בכבישים ולהביא אותם לדין.

http://stage.co.il/Stories/362091