מי את יושבת שם מולי?
כה רגישה, שומעת לי,
מטה אוזנייך להקשיב
איתך מרגיש תמיד אביב...
מי את? כל הגיגי נפשך
פתוחים כספר לפני,
ורסיסי צחוקך
שמעתי... מדברים אלי...
האם חלום? או
סתם אחת?
אשה דהוייה
כמו שכנתי
עיתים רואה מחלוני?
מי את? אפשר
לומר לך כל?
עבר? עתיד?
האם דיברנו שווא,
לריק?
רק זאת אדע,
במעמקי ליבי,
למרות היש
הנוכחי,
לי כך, כמות שזה,
כבר לא מספיק... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.