איל עובדיה / והאת מכסה |
וסימני רגליים / טבועים באדמה
ומתחת להם / תנוח בן אדם
ולא תרגיש / עוד אבן נערמה
והאת מכסה / והשטף נבלם
ונוטלי הידיים / יימחו עוד דמעה
ובין מימיהם / תנשוב בן אדם
ולא תרגיש / עת נמלא גופך רימה
והעת מכסה / והאופק נקטם
ובין הערביים / זורחת שממה
ורחש אילם / זועק בין הדם
ולא מצאתי / מזור ונחמה
והעת מכסה / זכרך נעלם
ואל האוזניים / באה דממה
והבל פיהם / עובר בין הדם
וסימניי רגליי הם / קבורים באדמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|