כולי עומד מפוחד, מחשבות קטסטרופליות עוברות לי בראש,
אני קורא בשמך, צועק לכל פינה, מרגיש את הויברציות בגוף
צועקות ממני.

אינך פה עוד...

איבדתי אותך...

מנסה לחזור אחורה במחשבות איך כל זה קרה, אבל כלום לא
עולה חוץ מהמחשבה שאת לא כאן לידי.

נעלמת לי לנצח...

אשמה גדולה עוטפת אותי, אני גמור, מסתובב בין האנשים
ומעביר לעצמי במן סרט את הרגעים שלנו ביחד.
כל אישה שאני רואה אני חושב שאולי זאת את ואוכל שוב
לאחוז בידך אבל לא....

זאת רק עוד אשליה...

לפתע את יוצאת מהחנות: "לא היה לי כוח לחכות לך שהיית
בחנות הדיסקים אז קפצתי שניה לחנות הקוסמטיקה, לא דאגת
לי נכון?"

אני: "נראה לך?"