[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לאחרונה, אני מוצא את עצמי תוהה אם חלק מהבחירות שלי בחיים היו
נכונות, ומה היה קורה לו הייתי בוחר אחרת.
אבל, הדבר המעניין הוא, שזה לא תהיות בקשר לבחירות היותר
מרכזיות בחיים שלי, דוגמת אישתי, או המקצוע שאותו בחרתי
ללמוד.
אני תוהה בעיקר על דברים קטנים בחיים, שלא ממש השפיעו:
מה היה קורה אילו, כשהייתי ילד הייתי מחליט ללכת לצופים.
מה היה קורה אם במקום להחליט שאני אוהד את מכבי תל אביב, הייתי
בוחר את אדומים מעבר לכביש?
ומה היה קורה עם בקיץ של 85 הייתי הולך לקייטנה של הכדורסל ולא
של המחשבים.
אבל בעיקר אני חושב על למה לא הצעתי חברות לדנה, הילדה עם
הצמות מהכיתה המקבילה.

אני כל כך שוקע במחשבות האלו, שלאט לאט אני מרגיש שהן הופכות
למציאות.
והמציאות הופכת לזיכרון.
ואז אני נזכר איך בקייטנת הכדורסל, שיחקתי כדורסל עם אחד -
עודד קטש. ואיך הייתי חוסם אותו, חוטף ממנו כדורים וקולע מעליו
בכל הזדמנות. ובכלל הייתי מתגאה על זה ביציע שבע בבלומפילד -
שאני, הרואה החשבון, היה מקרקס לצהוב המסריח הזה קטש את הצורה
כשהיינו ילדים.

אני צוחק מאושר כשאני נזכר בחגיגות האליפות שלנו מ-88, איך
נשארנו ערים כל הלילה, קרענו את העיר, צופרים ברכב כל הזמן.
איך עמדתי חצי מטר מלנדאו, סיני ואלי כהן. איך התרגשתי כשדוויד
שוויצר האימתני לחץ לי את היד. איך שבפעולה בצופים, אנחנו,
האדומים, צחקנו על הצהובים, וזרקנו עליהם שקיות מים.

הזיכרונות מציפים אותי, על הפעולה הראשונה בצופים. על אש-הלילה
הראשון. על משחקי החברה ועל הפעם הראשונה ששמתי לב לדנה, דנה
מהכיתה המקבילה.
חיוך של חצי מבוכה, חצי גאווה עולה בי כשאני נזכר איך הצעתי
לדנה חברות בפעם הראשונה, ואיך היא סירבה. איך שוב הצעתי והיא
סירבה ושוב ושוב. עד שיום אחד היא נכנעה והסכימה. אני נזכר
בדייט הראשון, בנשיקה ראשונה וגם בלילה הקסום ההוא, בו הפכתי
לגבר לראשונה.

אני מוצא את עצמי יושב ומספר לאישתי כל מיני סיפורים על העבר -
צוחקים כמה דביל הייתי. אז אני נאנח, לוקח לגימה מכוס היין,
ותוהה בעיקר על דברים קטנים בחיים, שלא ממש השפיעו:
מה היה קורה אילו, כשהייתי ילד הייתי מחליט  לא ללכת לצופים.
מה היה קורה אם במקום להחליט שאני אוהד את הפועל תל אביב,
הייתי בוחר את צהובים  מעבר לכביש?
ומה היה קורה עם בקיץ של 85 הייתי הולך לקייטנה של המחשבים ולא
של הכדורסל.
אבל בעיקר אני חושב על מה היה קורה אם לא הייתי מציע חברות
לדנה. הילדה עם הצמות מהכיתה המקבילה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
א
אה
אהב






אהבל


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/1/05 18:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר הירשפלד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה