כשעצוב קצת וקר
וכשלא נותר
אף אחד
שיבוא לכאן
במיוחד בשבילי
שלא אהיה די
לבדי
ושארגיש שיש
מישהו
אחד בעולם
שאכפת לו ממני
ולא מכולם
ואדע
שלפעמים
גם כשאני בורחת
יש מי שיתפוס
אותי
וידע
להחזיר אותי למקומי
אבל עכשיו
כשעצוב ואפילו קצת קר
כששורף בעיניים,
ונמאס לידיים
להחזיק אותי,
אז אני נופלת
עמוק
ונעלמת
לתהום
ואין אף אחד
שיחזיק לי את היד.
2/12/04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.