הולך קדימה לקראת הסוף, רואה אותו קורא לי.
ואם בכלל הוא צריך עזרה, ולא רוצה ברע לי.
אז לא אצא אפס, אתקדם לכיוונו, חטף אותי המאנייק, עכשיו שבוי
שלו.
אני רוצה לחזור... לחזור הביתה, אל הכל טוב שמחכה לי.
מה אוכל לעשות, כדי להרגיש שוב, ליטופיה, של האחת.
צוחק עם השובה, מעביר את הזמן.
בתוך תוכי שונא אותו, בין שנינו זה מובן.
הוא הולך אל המטבח, שלפתי סכין.
חזר, דקרתי, לא מאמין.
חוזר הביתה, לכתוב שירים. לשמוע מוזיקה, לחברים.
אתגעגע אליו למרות שנאתי, "אל תדאג" שמעתי...
"כולכם עוד תגיעו אליי, עניין של שנים." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.