לא פעם ולא פעמיים אני מוצא את עצמי שרוע על מטתי בשעות הקטנות
של הלילה לאחר יום גדוש באירועים. זהו זמן קסום, זמן יצירה.
אלו הן השעות שבהן נוחתת המוזה על הנשמה.
אני מניח שאת ההחלטות הכי חשובות שלי החלטתי בלילה. זהו זמן
להביט לאחור על היום שעבר ולשקול אותו, כאשר הדבר הכי חשוב הוא
שבסופו של היום, לפני השינה, בדיוק לאחר ששוקלים את היום להגיד
- היה זה יום טוב!.
ואם לא היה זה יום טוב אז הרי שזהו בזבוז של יום. אני מוצא את
עצמי מחכה לרוח השינה שתיקח את נפשי למקומות רחוקים ובזמן הזה,
שאני מחכה, יש ברגע הזה שלווה מוכרת ונוחה, שלוות נפש. כל אדם
צריך למצוא את שעת ההארה שלו, בין אם זה בערב או בבוקר. אדם
שאינו מוצא את שעת ההארה שלו, שעת השלווה שלו הוא בעצם בן אדם
אבוד ומן הראוי שאדם זה יעשה חשבון נפש עם עצמו.
רק ע"י גיבוש מחשבות ודעות ואידיאולוגיות שאתה עצמך שלם איתן
ניתן להגיע לשלווה העילאית. אינך יכול לקרוא ספרים ולראות
טלויזיה בשביל מטרה זו אלא עלייך לגבש דעות אלו בעצמך, רק אתה
יכול למצוא את הדרך להארה שלך.
מין הראוי לבוז לאנשים המוחזקים על ידי מחזיקי החוטים, אלו הם
מפעילי הבובות. אלו הם האנשים שאינם חושבים בעצמם אלא צריכים
הנהגה, כפי שפעם אמר אדם חכם - "מי שאיננו יכול לצוות מציית,
ומי שאיננו יכול לציית לעצמו מציית לאחרים."
אדם צריך להגיע לרגעים המופלאים האלו, הרגעים הקסומים שבהם הוא
מבין באמת ובתמים ויש לו סוג מסויים של הארה בנוגע לדבר
המסויים המטריד אותו כי אם אדם שלם עם עצמו! הוא מתמלא בתחושת
ביטחון ויש רגע מופלא שבו הוא יודע - הכל יהיה בסדר, אני יודע
מה לעשות.
בואי אלי שעת דמדומים יפה, בואי אלי כי אינני אלא טיפת מים
באוקיינוס המחפשת את דרכה לחוף.
הדרכים סלולות ואני עומד בצומת. אינסוף דרכים ושבילים מתפתלים
ומתנגשים וכל הדרכים מובילות למקום אחד. המקום שאינו ידוע,
המקום שאליו הנפש שואפת להגיע הרי שזהו המקום שהינך מחפש בשעות
האינסופיות של הלילה, אכן זהו מקום שהנשמה והגוף מתאחדים ולאחר
כל זוהמת היום וכל השקרים והמרמה והצביעות, כשאגיע למקום הזה
אסתכל אחורה בגאווה ואגיד! ואצעק! איני בובה! איני מוחזק על
ידי כבלים בלתי נראים! אני חופשי ואני בשליטה מוחלטת ללא ערעור
על חיי! - הלכתי בדרכי וכשהייתי צריך גם סללתי אותה מחדש! אף
אחד לא ישלוט בי!, והקול הקטן שבי צועק "תנצח בכל מחיר, המטרה
תקדש את האמצעים. מה לך להיות המציית ולא המצווה?"
כך שכבתי והרהרתי ושינה עמוקה ירדה עלי, אכן היה זה יום
טוב...