היה לכם פעם את הרגע המושלם הזה? אתם יודעים... סיטואציה שבה
לא היית רוצה להיות בשום מקום אחר ועם אף אחד אחר. נקודה שבה
הכל שלם.
אני זכיתי בזמן האחרון להרבה מאוד רגעים כאלה, ומדהים אותי כל
פעם מחדש איך כל רגע הוא לא כמו הקודם. איך השלמות הזו ממלאת
אותי במפתיע, וטוב לי. כל כך טוב לי. והכל בזכותך.
כשאני אתך ככה, כל הקלישאות מתנפצות ובאמת אין עולם מסביבי.
אני מרגיש שאני האדם הכי חזק ביקום ושאני מגן עלייך מכל רע.
הכוח שאת נותנת לי מחזק אותי נפשית. אני מסתכל עלייך כשאת
בזרועותיי ולפעמים רוצה לבכות מאושר. היופי שלך מהמם אותי כל
פעם מחדש. פנייך כאילו נחצבו כפסל הלניסטי מושלם. ואני כל כך
אוהב אותך ברגעים הללו. ואני צריך אותך, יותר ממה שאי פעם
אצליח לבטא במילים.
אין תחליף לרוגע ששורר בי ברגע כזה. נוצר מצב בו אני מרגיש שאת
חלק מהיישות שלי, חלק בלתי נפרד ממני. וברגע כזה אין בי שום
פחד מתלות.
כשאת פוקחת את עינייך הגדולות, אני מרגיש שאני יכול לשקוע בהן
לעד, ואני לא צריך שום דבר חוץ מזה. ואת מחייכת בעיניי האיילה
המבוישות שלך ופה... אני כבר לא מסוגל לבטא את הרגשתי.
הדבר הטוב ביותר הוא, שאני מרגיש שאת חווה את אותו הדבר ואין
דבר יותר טוב מלגרום לך את ההרגשה הזו.
אין בי אמונה בגורל ובכל זאת אני מרגיש, שתמיד הייתי אמור
לפגוש אותך. זו הרגשה שנובעת מחוסר ההבנה שלי. אני לא תופס איך
אני יכול להרגיש כל כך שלם מבלי שזה היה אמור לקרות. את משלימה
אותי. אין לי דרך יותר טובה מזו להגיד את זה.
הישארי איתי, והמשיכי להחזיק אותי חזק כשם שאני מחזיק אותך.
הקיטש כבר לא קיים. אני אוהב אותך.